לא קל לעמוד בצד החלש כשטחנות הצדק טוחנות לאט כל כך. זו הסיבה שחשוב היה לנו לסייע במקרה של ב.ש. מעבר לעשייה המקצועית גם בפן האישי. כמי שסבל מפציעות פיזיות ונפשיות לא פשוטות, הרגשנו שליחות לעזור לו לקבל הכרה בנכות הכפולה בוועדה הרפואית של משרד הביטחון. התהליך לא היה קל אבל הניצחון הכפול היווה את תשובת המשקל למורכבות התביעה.
מאבק להכרה כפולה בנכות פיזית ונפשית
ב.ש., חייל לשעבר ששירת בתפקיד קרבי, סיים את שירותו הצבאי כשהוא נושא עמו לא רק פגיעה פיזית אלא גם צלקות נפשיות עמוקות. במהלך אחת מהפעילויות המבצעיות, נפצע ב.ש. בידו באופן משמעותי, אך את הפציעה הקשה ביותר – הפגיעה הנפשית – קשה היה לזהות מיד. השנים שחלפו לאחר שחרורו הפכו את ההתמודדות היומיומית שלו לקשה במיוחד.
ב.ש. סבל מהתקפי חרדה, סיוטים ותסמינים נוספים של פוסט-טראומה שנבעו מאותם אירועים צבאיים טראומטיים. במקביל, הכאבים והמגבלות הפיזיות בידו פגעו בתפקודו היומיומי, מה שהקשה עליו לעבוד ולנהל אורח חיים רגיל.
בקשה להכרה במציאות המורכבת
במטרה לקבל הכרה במצבו, החליט ב.ש. להגיש תביעה למשרד הביטחון. תביעתו כללה שתי עילות: פציעה ביד ופגיעה נפשית חמורה בדמות פוסט-טראומה. תביעות מסוג זה עלולות להיות מאתגרות, שכן משרד הביטחון מציב רף הוכחות גבוה להכרה בפגיעות נפשיות.
אנחנו במשרד עו"ד גרינברג, שמתמחים זה עשרות שנים בייצוג נכי צה"ל ומשפחותיהם, נרתמנו לטפל בתביעתו של ב.ש. עו"ד יעקב אמיר, אסף חוות דעת רפואיות הן מהתחום הפיזי והן מהתחום הנפשי, והדגיש את ההשפעה המשמעותית שיש לפגיעות אלו על תפקודו של ב.ש. ההכנה כללה תיעוד מקיף של תסמיניו לאורך השנים והוכחות לקשר הישיר שבין הפציעות לבין השירות הצבאי.
הכרה בשתי הנכויות
במהלך הדיון בתביעה, הציגה ועדת משרד הביטחון שאלות וניסתה לברר האם יש קשר ישיר בין האירועים בשירות לבין הפגיעות המתוארות. חברי הוועדה בחנו את ההיסטוריה הרפואית והמסמכים שצורפו לתביעה, וביקשו להבין אם מדובר בפגיעות ברות טיפול ושיקום או בנזקים מתמשכים שאינם הפיכים.
ב.ש., בליווי עו"ד יעקב אמיר, השיב לשאלות הוועדה באופן פתוח וכנה. הראיות הוצגו באופן המבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את חומרת הפגיעות. במהלך הוועדה הודגשה השפעת הפוסט-טראומה על חיי היומיום של ב.ש. ועל חוסר היכולת שלו לשוב לתפקוד תקין. כמו כן, הוסבר שהמגבלות הפיזיות בידו מחמירות לאורך זמן ופוגעות בכושרו לעבוד.
החלטת הוועדה: הכרה מלאה בזכויות
בסיום הדיון, התקבלה החלטה לטובת ב.ש. פגיעתו הנפשית הוכרה כנכות בשיעור של 30%, וזאת בשל חומרת התסמינים והפגיעה בתפקודו היומיומי. בנוסף, הפציעה בידו הוכרה כנכות פיזית בשיעור של 10%. בסך הכל, נקבעו לב.ש. 37% נכות – אחוזי נכות שמזכים אותו בקצבה חודשית קבועה ובזכויות רפואיות ושיקומיות נוספות.
ההכרה המשמעותית הזו אפשרה לב.ש. לקבל תמיכה כלכלית וטיפולית חיונית. הוא זכה סוף-סוף להכרה רשמית במצבו ובצרכים הנובעים ממנו, דבר שהעניק לו הקלה נפשית ותחושת צדק לאחר שנים של מאבק.
לסיכום
הסיפור של ב.ש. מדגים עד כמה חשובה ההכרה בפגיעות הנפשיות לצד הפגיעות הפיזיות. מדובר בתהליך מורכב שמצריך ליווי משפטי מקצועי, שכן ללא תמיכה, רבים עלולים למצוא את עצמם מתמודדים לבד מול מערכת שלא תמיד מזהה מיד את עומק הפגיעה.
אנחנו במשרד עו"ד גרינברג פועלים ללא לאות כדי להבטיח שכל לקוח שלנו יקבל את מלוא ההכרה בזכויותיו. בעיננו, סיפור זה מהווה ניצחון חשוב לב.ש. ולא רק עבורו אלא גם עבור נכי צה"ל רבים אחרים שנאבקים על זכויותיהם.
