תהליך ההכרה במשפחות שכולות

על מנת לזכות בהכרה כהורים שכולים או כאלמנה שכולה, יש להגיש תביעה לקצין התגמולים בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950. בהתאם לחוק זה, יש להוכיח שהמוות נגרם בזמן ועקב השירות.

חייל בשירות חובה שמת כתוצאה מחבלה או מחלה שאירעו בזמן שירותו, יוכר כמי שמת עקב שירותו, אך אם היה איש קבע, ההכרה תלויה בכך שהחבלה או המחלה שגרמה למוות הן "חבלת/ מחלת שירות" שמוגדרות בחוק ככאלה שנגרמו בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי (כלומר, שאין להם מקבילה בחיים האזרחיים).

תיקון זה לחוק נכנס לתוקפו בשנת 2017, ובעקבותיו, איש קבע שמת כתוצאה מחבלה או מחלה שלא ניתן להגדירה כמחלת שירות, הרי שבני משפחתו יאלצו להגיש את תביעתם למוסד לביטוח לאומי ולא לקצין התגמולים. השאלה האם מדובר בחבלה/מחלת שירות היא שאלה שהתשובה עליה אינה ברורה לרוב, ויש צורך להוכיח אותה היטב על מנת לזכות בהכרה. לכן ישנה חשיבות רבה לליווי של ההליך המשפטי ע"י עורך דין שמומחה בתביעות נגד משרד הביטחון.

חייל בשירות שמת עקב חבלה שנגרמה לו בדרך מביתו למחנה או בדרך מהמחנה לביתו, יראו אותו כמי שמת בזמן ועקב שירותו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה הייתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. מה מוגדר כ"הפסקה או סטייה של ממש" מהדרך? זו שאלה מורכבת שהתשובה עליה צריכה להינתן בכל מקרה לגופו, ובהתאם לקביעות שנקבעו בפסקי הדין השונים שדנו בנושא זה.

המקרה הנוסף, ובדרך כלל הבעייתי להוכחה, הוא מקרה של אדם שמוכר כנכה צה"ל עקב חבלה או מחלה שנגרמו לו בזמן ועקב שירותו, ולאחר תקופת זמן מסוימת, לפעמים לאחר שנים רבות, נפטר. במקרה כזה על משפחתו להוכיח כי המוות נגרם כתוצאה מהנכות המוכרת שלו או הטיפול הרפואי שקיבל בגינה ולא עקב מחלה אחרת שחלה בה ואשר לא קשורה לשירות. רק אם יצליחו להוכיח זאת, תוכר המשפחה כשכולה. הוכחת הקשר בין המוות לנכות המוכרת הנה משימה לא פשוטה מאחר ויש להוכיח את הקשר מבחינה רפואית ומשפטית, ולשם כך יש חשיבות להיוועץ הן בעורך דין מומחה והן ברופא מומחה מתחום הנכות הספציפי.

אם התובעים לא יצליחו להוכיח שהמוות נגרם בזמן ועקב השירות, תביעתם תידחה.

במקרה בו התביעה מתקבלת, ההכרה מזכה את המשפחה בתגמולים כספיים, זכויות והטבות רבות, אשר ניתנים להם ע"י אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון.

ישנה אפשרות נוספת לקבל הכרה לפי חוק משפחות והיא הכרה לפנים משורת הדין (למ״ד). ישנה הוראה באגף משפחות שאומרת שאם הנכה היה מוכר עם 50% נכות עקב חבלה בפעילות מבצעית, הרי שבמקרה כזה תהיה האלמנה זכאית להכרה לפנים משורת הדין. מדובר בשלושה תנאים מצטברים: 1. חבלה (להבדיל ממחלה) 2. שנגרמה בזמן ועקב פעילות מבצעית או מלחמה 3. נקבעו בגינה 50% נכות לפחות (ללא נכויות נוספות שאינן קשורות לאותה פעילות מבצעית). לא הרבה מכירים את ההוראה הזו ולא הרבה חושבים על הגשת תביעה לפי הוראה זו. פנייה לייעוץ משפטי במקרה כזה, תהיה שווה לכם הרבה מאוד.

הוראת חוק שחשוב להכיר בהקשר להכרה, היא זו המופיעה בסעיף 20א(ג) לחוק הנכים. בהתאם להוראה זו, נכה שנקבעו לו 100% נכות פלוס, והוא נפטר עקב נכות שאינה מוכרת לו במשרד הביטחון, עדיין תוכר אלמנתו כשכולה. ישנם נכים שמצבם מצדיק קביעת נכות בשיעור 100% פלוס אך הם לא דרשו זאת בחייהם. אילו היו מתייעצים עם עו"ד מומחה בתחום ומגישים עוד בחייהם בקשה לוועדה רפואית חוזרת והיו נקבעים להם 100% נכות פלוס, הייתה האלמנה זוכה בהכרה כשכולה באופן אוטומטי. אם הדבר לא נעשה בחייו של הנכה, לא ניתן לעשות זאת לאחר מותו. הדבר אומר שהאלמנה תאלץ לנהל מאבק משפטי על ההכרה בה תוך הוכחת הקשר הסיבתי בין המוות לנכות המוכרת, וזה כאמור, דבר לא פשוט.

חשוב לציין כי ייתכן שייקבע שיש קשר סיבתי בין המוות לנכות המוכרת, גם אם היה גורם נוסף שגרם לנכות. כלומר, גם אם יוכח וייקבע ע"י בית המשפט שמה שגרם למוות היה הנכות המוכרת יחד עם נכות שאינה מוכרת במשרד הביטחון – תוצאה כזו תזכה את האלמנה בהכרה.

תקופת ההתיישנות לפי חוק הנכים היא קצרה יותר מתקופת התיישנות של תביעות אזרחיות רגילות (שהיא 7 שנים) ועומדת על 3 שנים, אלא שבתביעות לפי חוק משפחות, ההתיישנות עומדת על שנה אחת בלבד. כלומר, על האלמנה להגיש את התביעה בתוך שנה מיום מותו של בעלה המנוח. במקרה בו ישנו יתום הסמוך על שולחנה של האלמנה, תחל תקופת ההתיישנות מהיום בו יפסיק להיות סמוך על שולחנה.

על תביעה לפי חוק משפחות, שנדחית ע"י קצין התגמולים, ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום בתוך 30 יום מהיום בו התקבלה ההחלטה. אם יידחה הערעור, תהיה לאלמנה זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום אך בנקודה משפטית בלבד. ככל שבשלב התביעה לא הוגשה חוות דעת רפואית לתמיכה בקשר הסיבתי בין המוות לנכוות המוכרת, הרי שלא יהיה מנוס מלהגיש חוות דעת שכזו בשלב הערעור, אחרת לא ניתן יהיה לשכנע את בית המשפט בדבר הקשר הסיבתי הרפואי.

לסיכום, תביעה לפי חוק משפחות הנה מורכבת לא פחות מתביעה לפי חוק הנכים, ויש להוכיח את הקשר בין המוות לנכות המוכרת, דבר שלרוב אינו פשוט, ולכן גם כאן ישנה חשיבות לייצוג של עורך דין המומחה בתחום של תביעות נגד משרד הביטחון.

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!
חוק הנכים

(תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 [נוסח משולב]

תקנות הנכים

תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל - 1969

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה

(תגמולים ושיקום), תש"י - 1950

חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם

(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) תשמ"ח - 1988

לראשונה: חולה בסרטן שד הוכרה כנכת צה"ל​
טייס קרבי נפצע במשחק כדורסל והוכר כנכה צה"ל​​
20/6/02
אלוף (מיל') עמוס גלעד - נכה צה"ל​​
פינה פצועים תחת אש והוכר כנכה צה"ל​​
13/10/04
עוד מאמרים על
פריצת דיסק בשירות הצבאי
אפילפסיה בצבא והקשר בין המחלה לשירות הצבאי
סוכרת בצבא – והקשר בין המחלה לשירות הצבאי
תאונת דרכים בשירות הצבאי