סוכרת בצבא – והקשר בין המחלה לשירות הצבאי

חייל צעיר בשירות צבאי אובחן לראשונה בחייו כחולה סוכרת. האם יוכל להיות מוכר בגינה כנכה צה"ל? מה הם התנאים להכרה במחלה ככזו שנגרמה עקב השירות? האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה לחייל בשירות קבע? התשובות לשאלות הללו במאמר הבא.

כמו בכל תביעה בגין מחלה (להבדיל מחבלה) המוגשת לקצין התגמולים במשרד הביטחון, יש להוכיח כי המחלה נגרמה או הוחמרה בזמן השירות ועקב תנאי השירות הצבאי. את הקשר הסיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות יש לבסס הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית. הקשר הסיבתי הרפואי מבוסס על מחקרים וספרות רפואית שקושרים בין גורמים או תנאים מסוימים ובין התפרצות המחלה. יש להוכיח כי אלו התקיימו בשירותו של התובע שחלה. את הקשר הסיבתי המשפטי יש לבסס מבחינה עובדתית ולהראות שסימני המחלה לא היו קיימים עובר לשירות הצבאי, וכי אלו הופיעו בסמוך לאחר חשיפת החייל לגורמי המחלה בשירות, אשר נובעים מהשירות. הוכחת התביעה וביסוס הקשר הנם דבר מורכב בכלל, במיוחד כשמדובר במחלות, שלא פעם הגורם להן אינו ידוע, ולכן ישנה חשיבות רבה לייצוג של עורך דין מומחה בתביעה שכזו.

 

מחלת הסוכרת

מחלת הסֻכֶּרֶת (באנגלית:Diabetes mellitus  שמשמעותו: "שתן מתוק") היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם ולעיתים גם בשתן. ארגון הבריאות העולמי מכיר בשתי צורות עיקריות של סוכרת: סוכרת מסוג 1 (סווגה בעבר כ"סוכרת התלויה באינסולין" וכונתה "סוכרת נעורים") וסוכרת מסוג 2 (סווגה בעבר כ"סוכרת שאיננה תלויה באינסולין" וכונתה "סוכרת של מבוגרים"). המחלה נגרמת בגלל הפרעה בייצור אינסולין בגוף או הפרעה בפעולתו. בסוכרת נפגעת יכולת ההעברה של גלוקוז מהדם ויכולת השמירה שלו. לכן, החולים בסוכרת סובלים משני מצבי קצה הפוכים: מצב של עודף גלוקוז בדם (היפרגליקמיה), ומצב של מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה).

 

הגורמים למחלה ותסמיניה

הגורמים למחלת הסוכרת מסוג 1 אינם ידועים, אך ההערכה היא שהיא נגרמת עקב חשיפה לדחק נפשי בשילוב של נטייה תורשתית (גנטית). גורם נוסף יכול להיות חשיפה למחלה וירלית או נגיף מסוים, גם בשילוב עם נטייה תורשתית.

הגורם הגנטי לבדו אינו מספיק לגרום לפרוץ המחלה, ונדרש גורם נוסף, סביבתי, כגון לחץ נפשי או וירוס, שישמשו כגורם הדק (טריגר) ויוציאו את המחלה מן הכוח אל הפועל.

סוכרת מסוג 2 קשורה באופן משמעותי בנטייה תורשתית וסגנון חיים הכולל צריכת מזונות תעשיתיים ובעלי כמות גבוהה של סוכרים ושומן טראנס, ממתיקים, השמנת יתר, עישון, זיהומים, העדר פעילות גופנית, העדר שינה, וכמובן חשיפה ללחץ נפשי.

אחד התסמינים הראשונים להופעת המחלה הוא מתן עודף שתן, כולל באמצע הלילה. תסמינים נוספים כוללים צימאון מוגבר, תחושת רעב מופרזת, עייפות וירידה במשקל (המתרחשת בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 1 כתוצאה מפירוק של שומנים וחלבונים).

 

הקשר בין השירות הצבאי לסוכרת

דו"ח משנת 1996 של הוועדה הישראלית לבדיקת הקשר בין סוכרת לבין שירות צבאי, קבע שאין הוכחה מדעית חד משמעית כי מצבי לחץ נפשי גורמים להתפתחות סוכרת נעורים. למרות זאת, החליטה הוועדה כי במקרה שהסוכרת פרצה תוך שלושה חודשים מאירוע דחק חריג, יש לקבוע כי המחלה נגרמה עקב אותו אירוע דחק חריג ולהכיר במחלה ככזו שנגרמה עקב השירות הצבאי. פאנל מומחים במינוי מנכ"ל משרד הבריאות שהוקם בשנת 2008 הגיע לאותה מסקנה, והציעה לבחון כל מקרה לגופו בטרם תיקבע מסקנה בדבר קשר סיבתי בין המחלה לשירות הצבאי.

למרות ששתי וועדות אלו הוקמו לפני שנים לא מעטות, עד עצם היום הזה בתי המשפט נוהגים לפסוק לפי מה שהוחלט בהן. זה אומר שבתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ויכירו במחלת הסוכרת ככזו שנגרמה עקב השירות בתנאי שיוכח כי התובע חווה אירוע לחץ נפשי חריג בסמיכות זמנים של מקסימום שלושה חודשים מהאירוע ועד הופעת סימני המחלה הראשונים (השתנה ושתייה מרובים, יובש בפה וכו'), ושהתובע לא סבל מהמחלה או סימניה טרם האירוע החריג.

חריגותו של האירוע נבחנת בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, ויש לבדוק האם אירוע הלחץ הנו חריג מספיק מבחינה אובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית. מדובר למעשה בשלושה תנאים מצטברים: אירוע חריג, סמיכות זמנים של שלושה חודשים, והעדר עבר רפואי.

רוב התביעות או הערעורים שנדחים, נדחים או בגלל שלא הוכח שהאירוע הנטען היה חריג מספיק מבחינה אובייקטיבית ו/או סובייקטיבית, או בגלל שלא התקיימה סמיכות הזמנים של שלושה חודשים בין האירוע החריג ובין התפתחות סימני המחלה הראשונים. כמובן שאם הוכח שהתובע סבל מהמחלה טרם השירות או טרם האירוע החריג, אז לא ניתן לקבוע שהמחלה נגרמה עקב האירוע. לכל היותר ניתן יהיה לטעון אז להחמרת המחלה, וגם אז יש צורך כמובן להוכיח את אותה החמרה.

בעבר קצין התגמולים דחה כמעט באופן אוטומטי כל תביעה שהוגשה לו בנושא מחלת הסוכרת מהסיבה שאין אסכולה רפואית התומכת בקשר הסיבתי בין לחץ נפשי ובין המחלה, וזאת מבלי לבחון כלל את חריגותו של האירוע, ותוך התעלמות מפסיקת בתי המשפט הרבה והברורה בנושא. בשנים האחרונות השתנתה מגמה זו, וקצין התגמולים בוחן כל מקרה לגופו, אך יחד עם זאת, הסיכוי להכרה במחלה כבר בשלב התביעה עשוי להתקיים רק במקרים החריגים באופן ברור, כמו במקרה של לחץ נפשי הנגרם עקב קרב או חשיפה לירי או פיגוע, בכפוף כמובן להתקיימותם של יתר התנאים המצטברים.

חשוב להדגיש כי מי שנושא בגופו את המבנה הגנטי (הקונסטיטוציה) ללקות במחלה, אין זה אומר שהוא חולה במחלה, והוא יכול ללכת לעולמו מבלי שתפרוץ אצלו המחלה ומבלי שבכלל ידע שהוא בעל נטייה קונסטיטוציונלית ללקות במחלה.

במקרים בהם היה אירוע דחק חריג ששימש כגורם הדק (טריגר) לפרוץ המחלה, כלומר, הוציא את המחלה מן הכוח אל הפועל, אז יחשב המצב כגרימה. כלומר, מבחינה משפטית, ייקבע כי המחלה נגרמה בזמן ועקב אותו גורם בשירות. התוצאה של כך תהיה שאותו חייל יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת הסוכרת.

הצבא כידוע, מעמיד את החיילים פעמים רבות במצבים של דחק נפשי, אך לא כל דחק שכזה עשוי להיות מוכר כגורם לפרוץ הסוכרת. כמובן שיש צורך להוכיח את אירוע הדחק שאירע כתוצאה מתנאי השירות, ואת העובדה שסימני המחלה הראשונים הופיעו מקסימום שלושה חודשים בסמוך לאחר האירוע. ככל שיוכחו נסיבות אלה, תביעתו של החייל עשויה להתקבל והוא יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת הסוכרת.

כאשר ברור כי מדובר באירוע דחק חריג כמו בזמן מלחמה, ומתקיימת סמיכות הזמנים הנדרשת, לא אמורה להיות בעיה בהוכחת התביעה. הבעיה מתעוררת כאשר מדובר באירוע שאינו ברור אם הוא עונה על ההגדרות של הפסיקה לאירוע חריג מבחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית.

אחד המקרים, שבזמנו הגיע עד לבית המשפט העליון, היה ע"א 137/64 וינשטיין נגד קצין התגמולים. בפסק הדין, בו קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של וינשטיין, נקבע כי מחלת הסוכרת שלו נגרמה עקב כך שנחשף ללחץ נפשי חריג באירוע בו מפקדו העליב אותו והשפיל אותו לעיני פקודיו. אין מדובר במתח יום יומי של חיי הצבא, קבעו השופטים, אלא במתח חריג, שיש בכוחו לגרום לפרוץ המחלה, אשר פרצה בסמיכות זמנים של כחודש ימים מהאירוע החריג שהוכח.

בבואנו לבחון האם יש סיכוי לתביעה בגין סוכרת, יש לבחון תחילה את התיק הרפואי הצבאי של החייל ולראות מתי התלונן לראשונה על סימני המחלה הראשונים. לאחר מכן יש לבדוק האם היה בשירותו אירוע מתח חריג במהלך שלושת החודשים שקדמו לאותו אירוע, והאם אותו אירוע עונה בחריגותו על ההגדרות שנקבעו בפסיקה. ככל שכן, ניתן לומר שיש סיכוי טוב לתביעה.

חשוב לציין כי יש לבדוק את סימני המחלה הראשונים, ולא את זמן האבחנה של המחלה, כיוון שמבחינה משפטית, להבדיל מרפואית, המחלה החלה עם הופעת הסימנים הראשונים של השתנה, צימאון ויובש בפה וכו', ולא כשאובחנה המחלה, שכן לא פעם קורה שהמחלה מאובחנת חודשים לאחר מכן, בשל התעלמותו של החייל מסימני המחלה והגעתו באיחור לטיפול רפואי.

באשר לגורם הסיכון של אורח חיים "לא בריא" בהקשר למחלת הסוכרת מסוג 2, הרי שאלו מעט בעייתיים להוכחה, כיוון שמצד אחד, איש הקבע הנתון בתנאי לחץ רב בעבודתו, עשוי להתקשות לשמור על תזונה בריאה ועשוי להתקשות למצוא זמן לביצוע פעילות גופנית עקב עומס עבודה. עקב הסטרס הרב הוא אף עשוי לעשן והרבה, אך מצד שני, קשה יהיה לטעון שאורח החיים הזה של אותו איש קבע נגרם אך ורק עקב תנאי השירות שהוא משרת בהם, שהרי אפשר לטעון שניתן לשמור על אורח חיים בריא אם רוצים. לכן יהיה לא פשוט לטעון שאורח החיים של איש הקבע, ששימש גורם סיכון לסוכרת, קשור בתנאי שירותו ולא בו עצמו. גם כאן תידרש עבודה משפטית מקצועית.

 

האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה ובין חייל בשירות קבע?

כל מה שנאמר לעיל התייחס בעצם לחיילים בשירות חובה בלבד. מאז התיקון שנעשה בחוק הנכים, אנשי קבע שלקו במחלת הסוכרת בזמן שירותם צריכים להוכיח שגורם המחלה בשירותם, אותו אירוע דחק חריג,  נבע עקב השתתפותם בפעילות מבצעית או אימון לפעילות שכזו, או עקב פעילות שהנה ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי. רק אז יוכלו להגיש תביעה לקצין התגמולים. בכל מקרה אחר, יהיה עליהם להגיש תביעתם למוסד לביטוח לאומי ולתבוע הכרה כנפגעי עבודה, כמו כל אזרח אחר.

ראוי להדגיש כי גם אם יעמדו בקריטריונים להגשת תביעה לקצין התגמולים, עדיין הוכחת הגורם שגרם למחלתם הנה דבר מורכב. עובדה זו, כשהיא מצטרפת להוכחת טענת הסף של "מחלת שירות" אצל איש הקבע, כמובן שמקשה עוד יותר על הוכחת התביעה של איש הקבע, ולכן במקרים כאלה, יותר ממומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום.

הערה: בהקשר לסוכרת מסוג 2, דיברנו על אנשי קבע כיוון שכאמור, מחלה זו פורצת אצל מבוגרים בדרך כלל.

 

אחוזי הנכות בגין סוכרת

אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל-1969. אחוזי הנכות בגין מחלת הסוכרת יכולים להיקבע מ 1% ועד 100%, תלוי בחומרת המצב ובסיבוכי המחלה, ככל שקיימים. תקנה 4 קובעת את אחוזי הנכות כך:

(1)  הפרעה בסבילות לפחמימות Impaired Glucose Tolerance 1%

(2)  סוכרת המטופלת על ידי דיאטה בלבד                                                            5%

(3)  סוכרת המטופלת על ידי דיאטה וכדורים                                                       10%

(4)  סוכרת יציבה המאוזנת בצורה סבירה על ידי טיפול בדיאטה וזריקות אינסולין    20%

(5)  א.     סוכרת המטופלת על ידי דיאטה וזריקות אינסולין אך מצטיינת בחוסר יציבות וצורך מוגבר בניטור עצמי

ב.     סוכרת "שבירה" (Brittle) או סוכרת המטופלת על ידי משאבת אינסולין

ג.     סוכרת הריונית – מטופלת בזריקות אינסולין בזמן ההריון בלבד                40%

(6)  סוכרת אשר הופיעו בה אחד או יותר מן הסיבוכים הבאים (ללא קשר לצורת הטיפול):

א.     נוירופתיה סימפטומטית (תחושתית – מוטורית או אוטונומית);

ב.     רטינופתיה סוכרתית (של הרקע – ,BDR או משגשגת – PDR);

ג.     פרוטאינוריה קבועה, או הוכחה היסטולוגית לנפרופתיה סוכרתית;

ד.     מחלת כלי דם הקפיים;

ה.     מחלת כלי דם כלילים                                                                         65%

לא תיקבע נכות נפרדת לסיבוכים האמורים כל עוד החומרה של פגימה נפרדת הנובעת מהם לא עולה מעל 30%; עלתה על 30% – יש לקבוע נכות נפרדת נוספת בהתאם למבחנים ספציפיים.

(7)  כמו בפרט משנה (6) אך עם שלושה סיבוכים לפחות שכל אחד מהם בחומרה של 30% ומעלה 100%

 

לסיכום

כפי שניתן להבין, ניתן לקבל הכרה בתביעה בגין מחלת הסוכרת שפרצה בעת השירות הצבאי בתנאי שיוכח אירוע דחק חריג בסמיכות זמנים של מקסימום שלושה חודשים מהופעת סימני המחלה הראשונים. כמובן שיש להוכיח היטב את אותו אירוע חריג שגרם לפרוץ המחלה ואת סמיכות הזמנים. אם אלו לא יוכחו כנדרש, עלולה התביעה להידחות, ולכן, כמו בכל תביעה בגין מחלה, יש חשיבות רבה לייצוג בתביעה ע"י עורך דין מומחה בתחום. משרדנו השיג הצלחה במספר רב של פסקי דין בנושא מחלת הסוכרת, ונשמח לתת לכם ייצוג מקצועי וברמה הגבוהה ביותר.

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!
חוק הנכים

(תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 [נוסח משולב]

תקנות הנכים

תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל - 1969

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה

(תגמולים ושיקום), תש"י - 1950

חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם

(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) תשמ"ח - 1988

לראשונה: חולה בסרטן שד הוכרה כנכת צה"ל​
טייס קרבי נפצע במשחק כדורסל והוכר כנכה צה"ל​​
20/6/02
אלוף (מיל') עמוס גלעד - נכה צה"ל​​
פינה פצועים תחת אש והוכר כנכה צה"ל​​
13/10/04
עוד מאמרים על
פריצת דיסק בשירות הצבאי
אפילפסיה בצבא והקשר בין המחלה לשירות הצבאי
סוכרת בצבא – והקשר בין המחלה לשירות הצבאי
תאונת דרכים בשירות הצבאי