חבלה בזמן חופשה מהצבא

האם חיילים אשר נפצעים בעת שהותם בחופשה מהצבא זכאים לקבל תגמולים ממשרד הביטחון? לפניכם סקירה הנוגעת לדין החל על חיילים שנפצעים בעת חופשה – האם יש הבדל בין חיילים בשירות סדיר לחיילים בשירות קבע? האם יש הבדל בין חופשה בארץ לחופשה בחו"ל? האם הדין שונה כאשר החבלה נגרמה בדרך מהצבא לחופשה או להיפך? כל התשובות לשאלות הללו – במאמר שלפניכם.

החוקים הרלוונטיים

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1959

חוק הנכים נחקק במטרה להבטיח לחיילי צה"ל פיצוי ושיקום במידה והם ייפגעו במהלך ועקב שירותם. החוק גם מפצה על פגיעה שאירעה בדרך מהמחנה לחופשה או בדרך מהחופשה למחנה. התנאי לכך הוא שהחייל שהה כדין מחוץ למחנה ולא חלו בדרכו הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. כלומר, אם החייל ברח מהמחנה ללא אישור, תישלל זכאותו. אך אם הוא יצא כדין מהמחנה ועצר בדרך לקנות משהו בסופר ואז נחבל, הרי שאין להפסקה/סטייה זו שום קשר לשירות ולא לדרך מהמחנה אל ביתו. האם אז תיחשב הפסקה/סטייה זו מהדרך כ"סטייה של ממש" ויישללו ממנו זכויותיו? נראה שלא.

לפי סעיף 9 לחוק הנכים, אם החבלה נגרמה לחייל עקב "התנהגות רעה וחמורה" מצדו, תישלל זכאותו להכרה. על ההתנהגות שגרמה לחבלה להיות גם רעה וגם חמורה. בדרך כלל התנהגות פלילית, כמו למשל כזו הקשורה בשימוש בסמים או אלכוהול, תחשב כהתנהגות רעה וחמורה. לעומת זאת, נסיעה ברכב ללא ביטוח או רישיון נהיגה, לא בטוח שתענה על תנאי הסעיף.

לפיכך, יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, וכבר בשלב זה נציין כי רצוי להתייעץ עם עורך דין מנוסה ומומחה בתחום התביעות נגד משרד הביטחון. כמובן שלא רק חבלה בדרך למחנה או ממנו יכולה להיות מוכרת כפגיעה עקב השירות, אלא גם מוות חלילה, כמו למשל במקרה של תאונת דרכים, אם המוות נגרם בדרך למחנה או ממנו, תוכר זכאותם של הורי החייל כהורים שכולים.

ומה אם החבלה אירעה לאחר שהחייל כבר הגיע הביתה לחופשתו? לשם כך חוקק החוק הבא:

חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) תשמ"ח – 1988

החוק הזה, שבקיצור נקרא לו חוק חבלה בחופשה, קובע שחוק הנכים יחול גם על חייל שנחבל בזמן חופשתו משירות, גם אם לא נגרמה עקב תנאי שירותו, ובלבד שיתקיימו בו מספר תנאים מצטברים. ראשית, חשוב להבהיר שהחוק לא חל על אנשי קבע, אלא רק על חיילים בשירות חובה. למרות זאת, ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לקבל הכרה בחבלה בחופשה גם כאיש קבע, ובלבד שיוכח כי הפעילות שבה עסק בחופשה ושבמהלכה נחבל, קשורה קשר הדוק לתנאי השירות. משרדינו השיג תקדים כזה במקרה של טייס שנחבל במהלך ביצוע פעילות גופנית בחופשה, לאחר שהוכחנו כי פעילות זו נועדה כדי לשמור על הכשירות הגופנית הגבוהה לה הוא נדרש בתפקידו כטייס.

התנאי העיקרי להכרה הוא שייקבעו לחייל 20% נכות לפחות בוועדה רפואית של משרד הביטחון בה יתבקש להיבדק, לאחר שעמד כמובן ביתר התנאים. כלומר, אם נקבעו לחייל 19% נכות בוועדה הרפואית, הוא לא יוכר כנכה צה"ל (זאת להבדיל מחייל שנחבל בעת פעילות בשירות, שאם ייקבעו לו 10-19% נכות, הוא כן יקבל הכרה ופיצוי). על החלטת הוועדה הרפואית הוא כמובן יוכל לערער, ובנוסף, עומדת לו הזכות להגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת בעתיד, במידה ותחול החמרה במצבו, אך כל עוד לא ייקבעו לו 20% נכות לפחות – תישלל זכאותו להכרה.

התנאים הנוספים המצטברים בהם יש לעמוד הם:

  1. החייל צריך לשהות בחופשה מאושרת. אם ברח מהשירות ללא אישור, עשויה להישלל זכאותו.
  2. החבלה צריכה להתרחש בתוך 30 ימי החופשה הראשונים. אם למשל קיבל חופשת רגילה של יותר מ 30 יום והחבלה אירעה לאחר היום ה 30, עשויה להישלל זכאותו.
  3. החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוק בעבודה, ובלבד שקיבל אישור מהצבא לעבוד מטעמים של מצוקה כלכלית קשה. או בפעילות ספורטיבית שמקבלים בעבורם תמורה. למשל, חייל שעובד כשליח ונחבל בתאונה במהלך חופשה מהצבא, ואין לו אישור עבודה מסיבה של מצוקה כלכלית קשה, עשויה להישלל זכאותו. גם שחקן כדורגל שמקבל שכר ונחבל במהלך משחק בחופשה, עשויה להישלל זכאותו.
  4. אסור שהחבלה תתרחש במהלך פעילות פלילית כגון נהיגה בשכרות או שימוש או סחר בסמים.
  5. אסור שהחבלה תתרחש במהלך מעשה הכרוך בנטילת סיכון בלתי סביר מצד החייל, מתוך כוונה לגרימת החבלה, מתוך שוויון נפש לאפשרות גרימת החבלה או מתוך תקווה להצליח למנעה, כמו למשל במקרה של פגיעה עצמית מכוונת או ניסיון התאבדות שלא צלח. במקרה כזה עשויה להישלל זכאותו.
  6. אסור שהחבלה תתרחש מחוץ לשטח מדינת ישראל ואזור יהודה והשומרון, אך אם אירעה בחופשה שאושרה לחייל בודד לצורך ביקור משפחתו, לא תישלל זכאותו. אך אם במהלך החופשה בחו"ל החייל הבודד עשה סקי ונחבל, האם זה ייחשב נטילת סיכון בלתי סביר? נראה שלא, אך כמובן שיש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. ואם לא מדובר בחייל בודד, אז נראה שתישלל זכאותו.

כל התנאים הללו כאמור הנם מצטברים, ואי-עמידה באחד מהם, עשויה לשלול את זכאותו של החייל לפיצוי עקב חבלתו.

דבר נוסף שחשוב לציין הוא שהפיצוי ניתן בגין חבלות בלבד, לא בגין מחלות. למרות זאת, אם למשל, חייל היה מעורב בתאונה במהלך חופשתו וכתוצאה ממנה לקה בפוסט טראומה, האם אז תישלל זכאותו? לא בטוח, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

עוד דבר שיש להבהיר הוא שאם החייל נפטר כתוצאה מחבלה שנחבל בה במהלך חופשתו מהצבא, הוריו יוכרו כשכולים, ובלבד שהתמלאו כל התנאים המצטברים הנ"ל.

יש לציין כי ישנן חבלות, כמו למשל בתאונת דרכים, שבגינן זכאי החייל לתבוע מכוח שני חוקים: חוק הנכים וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ויש חשיבות להבנת כל אחד מאפשרויות התביעה, ויש להבין שלא ניתן לתבוע לפי שני החוקים יחד.

כפי שניתן להבין, תביעה עקב חבלה בחופשה יכולה להיות מורכבת ולהעלות שאלות משפטיות מסובכות, ועל כן יש חשיבות רבה להיעזר בייעוץ וליווי של עורך דין המומחה לייצוג בתביעות נגד משרד הביטחון.

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!
חוק הנכים

(תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 [נוסח משולב]

תקנות הנכים

תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל - 1969

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה

(תגמולים ושיקום), תש"י - 1950

חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם

(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) תשמ"ח - 1988

לראשונה: חולה בסרטן שד הוכרה כנכת צה"ל​
טייס קרבי נפצע במשחק כדורסל והוכר כנכה צה"ל​​
20/6/02
אלוף (מיל') עמוס גלעד - נכה צה"ל​​
פינה פצועים תחת אש והוכר כנכה צה"ל​​
13/10/04
עוד מאמרים על
אפילפסיה בצבא והקשר בין המחלה לשירות הצבאי
סוכרת בצבא – והקשר בין המחלה לשירות הצבאי
תאונת דרכים בשירות הצבאי
פוסט טראומה עקב השירות הצבאי